החוג לתקשורת

    University of Haifa

    Select your language

    ד"ר ארן ליביו

    תחומי עניין: חקר שיח, תקשורת ומרחב, תקשורת ומחאה, לאומיות, אזרחות ומיליטריזם.

    טלפון: 04-828-0732

    דוא"ל: olivio@com.haifa.ac.il

    חדר: בניין רבין 8049

    שעות קבלה: יום ב' 12-13

     CV להורדה

    ארן ליביו הוא בוגר תוכנית הדוקטורט של בית הספר לתקשורת אננברג באוניברסיטת פנסילבניה (2011), בוגר תוכנית המ"א בתקשורת באוניברסיטת חיפה (2005), ובוגר תוכנית הב"א באוניברסיטה העברית בירושלים (תקשורת ופסיכולוגיה, 2002). במחקריו הוא מתמקד בדרכים שבהן אנשים מעניקים משמעות בחיי היומיום למושגים מופשטים כגון לאומיות, אזרחות ושירות צבאי, וכן בקשרים התיאורטיים שבין שיח ומרחב פיזי, במיוחד בתוך הקשרים הנוגעים לפרקטיקות של השתתפות אזרחית, מחאה ושימוש בטכנולוגיות. מאמריו התפרסמו בכתבי עת מובילים בתקשורת, ביניהם Journal of CommunicationJournalism: Theory, Practice and Criticism ו-The Communication Review.

    הוראה: גישות לניתוח שיח, תקשורת ומרחב: תהליכים תקשורתיים בעולם הפיזי והווירטואלי, שפה ומדיה, מדיה חדשים וקהילה, חקר שיח ביקורתי, דמות העיתונאי בתרבות הפופולרית. 

    פרסומים נבחרים

    Livio, O., & Katriel, T. (2013). A fractured solidarity: Communitas and structure in the Israeli 2011 social protest. In P. Werbner, M. Webb & K. Spellman-Poots (Eds.), Beyond the Arab spring: The aesthetics and poetics of popular revolt and protest. Edinburgh: Edinburgh University Press.

    Livio, O. (2012). Avoidance of military service in Israel: Exploring the role of discourse. Israel Studies Review, 27(1), 78-97.

    Livio, O. (2011). Performing the nation: A cross-cultural comparison of Idol shows in four countries. In A. Hetsroni (Ed.), Reality television: Merging the global and the local (pp. 165-188). Hauppauge, NY: Nova Science Publishers.

    Livio, O. (2010). Reds, white and blue: The dialectical construction of Zionism through the Communist other in the Israeli press.Journalism, 11(5), 549-566.

    Hampton, K. N., Livio, O., & Sessions Goulet, L. (2010). The social life of wireless urban spaces: Internet use, social networks, and the public realm. Journal of Communication, 60(4), 701-722.

    Hampton, K. N., Livio, O., Trachtenberg, C., & McEwen, R. (2010). The social life of wireless urban spaces: Photo essay.Contexts, 9(4), 52-57.

    Tsfati, Y., & Livio, O. (2008). Exploring journalists’ perceptions of media impact. Mass Communication & Journalism Quarterly, 85(1), 113-130.

    Livio, O., & Tenenboim Weinblatt, K. (2007). Discursive legitimation of a controversial technology: Ultra-Orthodox Jewish women in Israel and the internet. The Communication Review, 10(1), 29-56.

    שאלות ותשובות

    אם היית יכול/ה לתת לסטודנטים שלך רק פריט אחד לקריאה, באיזה ספר או מאמר היית בוחר/ת?

    ככל הנראה "חזירי הים" של לודביק ואצוליק, שאומר בעיניי יותר על כוח, מוסר ואהבה מכל טקסט אקדמי שאני מכיר, ובאופן נגיש, משעשע ומצמרר גם יחד.

    על איזו טכנולוגיה לא היית בשום פנים ואופן מוותר/ת?

    בנאלי מאוד, אבל האינטרנט. בחורף האחרון החשמל אצלנו קרס, ובתוך החושך המתמשך, האוכל המפשיר במקפיא והקור העז, הדבר העיקרי שהטריד את מנוחתי היה איך לשרוד בלי רשת.

    מהו הספר שאת/ה חוזר/ת אליו הכי הרבה?

    בתחום האקדמי, כנראה Blood Sacrifice and the Nation של קרולין מרווין.

    באילו תכניות טלוויזיה את/ה צופה במיוחד?

    אם להתעלם באופן אלגנטי ממחרוזות השירים בערוצי הופ שעבורן אני בגדר קהל שבוי, קשה לומר שאני מרבה לצפות בטלוויזיה. כמו טעמי המוזיקלי, גם זה הטלוויזיוני נתקע אי שם לפני יותר מעשור, ולכן אוכל לציין בעיקר את "המשרד" בגרסתה הבריטית, שבדרך כלל אעדיף לצפות בה שוב על פני כל דבר אחר. אלא אם כן יש מונדיאל.

    אם היית יכול/ה לחזור אחורה ולקחת קורס שלא לקחת בתקופת לימודיך, איזה קורס היית לוקח/ת?

    קורס על האתנוגרפיה של התקשורת שלימד ג'ון ג'קסון, קורס על תקשורת גלובלית מפרספקטיבה השוואתית שלימד מרואן קריידי, וקורס על ההבניה החברתית של המציאות שלימד קלאוס קריפנדורף.

    מהו הדבר הכי חשוב שלמדת מהסטודנטים שלך?

    פעם, כשעוד הייתי מתרגל בזמן לימודי התואר השני, הגעתי לתרגול עם עבודות בדוקות ואמרתי לסטודנטים שאחזיר אותן בסוף השיעור. הם שאלו למה לא בתחילתו, ובתגובה נתתי את הנאום הקבוע על כך שכולנו יודעים שאם אחזיר את העבודות עכשיו לא יתנהל אחר כך שיעור נורמלי. אחד הסטודנטים אמר שכולם תמיד אומרים את זה, אבל אף אחד מעולם לא בדק אם זה נכון, ומאחר שזה היה נשמע לי הגיוני, החלטתי להחזיר את העבודות בתחילת התרגול ולראות מה יקרה. התוצאה הייתה אחד השיעורים היותר מוצלחים שהיו באותו סמסטר. מאז אני משתדל מאוד לא להיות נעול על דפוסים מקובעים, כולל אלה של המסגרת האקדמית, ולאפשר לכל שיעור ולכל דיון להתפתח באופן חופשי יחסית בהתאם לאופי ולדיאלוג הספציפיים שלו. 

    Home_HE