מאמר זה מבוסס על עבודת התיזה שכתב ד"ר נתן ולטר בהנחיית פרופ' יריב צפתי בזמן לימודי התואר השני של ד"ר ולטר בחוג שלנו. ולטר הוא כיום חבר סגל בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

This paper is based on the masters thesis Dr. Nathan Walter wrote under the guidance of Prof. Yariv Tsfati during Dr. Walter's masters studies in our department. 

ליאור טבק, תלמיד תואר ראשון בחוג, פרסם ביחד עם פרופ' אלי אברהם מאמר בכתב העת International Journal of Strategic Communication.

כותרת המאמר: Country Image Repair Strategies During an Asymmetrical Conflict: An Analysis of the Gaza Conflict in 2014

תקציר (למאמר המלא):

In recent decades, more and more countries have become involved in violent conflicts with non-state actors (NSAs), such as Al-Qaeda and ISIS. One of the main reasons why democratic states find it difficult to achieve victory in such asymmetrical conflicts is the tendency of NSAs to work within civilian populations; when democratic states try to fight the NSAs, they lose in the media battle, which tends to focus on civilian casualties. Photos of dead civilians and destruction lead to increasing criticism of the democratic state. As can be expected, state representatives try to restore their state’s media image. The article integrates theories and models from crisis communication and image repair to suggest a new model that examines media strategies used by state representatives during asymmetrical conflicts. The case study is based mainly on qualitative content analysis backed up by quantitative analysis of interviews given by Israeli representatives to the non-Israeli English media during the Gaza conflict in the summer of 2014. According to the model, a state’s representatives can use three kinds of strategies to repair their country image: source, message, and audience. The model can be used to analyze the image repair efforts of democratic countries during asymmetrical conflicts.

מאמרם של רוית טוב-לי בוגרת התוכנית המחקרית לתואר שני, וד"ר אורן מאיירס יצא לאור בכתב העת מסגרות מדיה. המאמר מבוסס על עבודת התיזה שכתבה רוית בהנחייתו של אורן.

טוב-לי, רוית ומאיירס, אורן. (2015). משפט, עיתונות וזיכרון בפרשת רצח הנער דני כץ. מסגרות מדיה. 14, עמ' 1-32.

תקציר:

מחקר זה מעוגן בתפיסה המבקשת לבחון את התקשורת והמשפט כמערכות פרשניות ומעניקות משמעות, הפועלות בהתייחס להקשרים תרבותיים. המחקר מיישם תפיסה זאת באמצעות בחינת האופנים שבאמצעותם שתי המערכות - המשפט והעיתונות - הבנו ומסגרו את זיכרון פרשת רצח הנער דני כץ ז"ל. ניתוח זה מאפשר לעמוד על מאפייני הפעולה של כל אחת מן המערכות כסוכנות של זיכרון קולקטיבי, על האופן שבו שתי המערכות מעצבות את זיכרון העבר, ועל הדרך שבה מיוצגים פסקי הדין בעיתונות, ומנגד, האופן שבו מיוצגת העיתונות בפסקי הדין.

הביקורת השכיחה כנגד הסיקור התקשורתי של מערכת המשפט, היא שהעיתונאים מפנימים את ערכי המערכת, ובכך נעשים חלק מתרבות השיח המשפטי. ממצאי המחקר מלמדים על תמונת מצב הפוכה: לא רק שמרבית הקולות בעיתונות לא אימצו את קולה של מערכת המשפט, אלא שהללו תקפו את המערכת, עד כדי "שפיטה מזכה" של המורשעים. בכך תרמו העיתונאים לחתירה כנגד ה"ריטואלים המתקנים" שהציעה המערכת המשפטית לשיכוך המתח ואי הבהירות סביב הפרשה. לטענתנו, ביקורת עיתונאית זאת התאפשרה, במידה רבה, משום שבמהלך השנים נשמעו קולות מאתגרים, שטענו לחפות המורשעים, מתוך מערכת המשפט עצמה. וכך, בדומה לעולה ממחקר היחסים שבין העיתונות לממסד הפוליטי - קיים קשר הדוק וישר בין חשיפה של אי-הסכמות פנים-מערכתיות לבין נכונות של העיתונות למתוח ביקורת על המערכת.

התפרסם מאמרם של תלמיד הדוקטורט חיים חגי וד"ר אורן מאיירס בכתב העת Media, Culture & Society. המאמר מבוסס על עבודת התיזה שכתב חגי בהנחייתו של ד"ר מאיירס במסלול המחקרי של התוכנית לתואר שני של החוג. 

Hagay, H., & Meyers, O. (2015). Everybody’s team? The national narrative in the Hebrew press covering Israeli national soccer team matches. Media, Culture & Society, 37(4), 530-546.

תקציר

מדורי הספורט, המסקרים התמודדויות בינלאומיות בשדה הספורט, מהווים אתר שיח ייחודי משום שהם מספקים הצצה אל הזהות הלאומית כפי שהיא מיוצרת ומיוצגת בזירה שלכאורה לפחות אינה עוסקת באופן ישיר בשאלות אידיאולוגיות, ועם זאת האופי הלאומי של הדיווח בהם מוקצן וברוב המקרים הדגל מונף בהתלהבות תמידית. המחקר הנוכחי בחן את השינויים שחלו בסיקור משחקי נבחרת ישראל בכדורגל בין השנים 1949-2006 באמצעות ניתוח זהות המֵסָפְּרׅים והגיבורים של הנרטיב הלאומי בעיתונות הספורט. ממצאי המחקר מציגים תמונה מורכבת: בעוד שבעשורים הראשונים הציגו מדורי הספורט נרטיב פטריוטי שהילל ושיבח את השחקנים על תרומתם ליוקרה הלאומית, בעשורים האחרונים הציגו מדורי הספורט קולות חדשים שהציעו שלל זהויות - מקומיות, מקצועיות ומגדריות - שאיתגרו את הבכורה, הכביכול מובנת מאליה, שניתנה לזהות הלאומית והפכו את שיח הספורט להטרוגני יותר.את השינויים שחלו במדורי הספורט ניתן להסביר באמצעות התייחסות למספר גורמים, שאת מקורותיהם ניתן לאתר בשדה העיתונות, בשדה הספורט ובשינויים שחלו בחברה הישראלית.

מאמר המבוסס על עבודת התיזה של מוסמכת החוג, מיכל גזיאל-יבלוביץ' התפרסם. המאמר לו שותפה גם מנחת התיזה, ד"ר דפנה רבן, ייצא לאור ב-Journal of the Association for Information Science and Technology. כותרת המאמר Investment decision paths in the information age: The effect of online journalism.

מאמרה של יעל פטקין, תלמידת תואר שני במסלול המחקרי של החוג, פורסם בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית". המאמר החל את דרכו כעבודת סמינר שנכתבה במסגרת סמינר בנושא זיכרון קולקטיבי בהנחייתו של ד"ר אורן מאיירס. גרסה מוקדמת של העבודה זכתה בפרס ע"ש יובל שחל לעבודת סטודנטים מצטיינת לשנת 2014 מטעם האגודה הישראלית לתקשורת.

פטקין, י. (2015). צוחקים בכיכר? הנצחתם של יצחק רבין ורציחתו בהומור הישראלי. סוציולוגיה ישראלית, טז (2), 99-118. (למאמר המלא)

תקציר:

המאמר בוחן את הזיכרון הקולקטיבי של רבין ושל רציחתו באמצעות ניתוח מערכונים הומוריסטיים ששודרו לאחר הרצח. הניתוח הוא כפול ועוסק הן בהיבטי הזיכרון המופיעים במערכונים והן בשימוש שעושה ההומור בהיבטים אלו. באמצעות אלה המאמר עומד על המאבקים שבבסיס הזיכרון והשִכחה הקולקטיביים של רבין ורציחתו, על מאפייני החברה הזוכרת ועל מידת החלמתה מטראומת הרצח. במאמר נטען כי ההומור, בהיותו כלי להעברת מסרים חתרניים מעל בימה מרכזית, מעניק למערכונים משמעות נוספת מלבד היותם מחוזות זיכרון והופך אותם לאמצעי למשא ומתן חברתי. יכולתו של ההומור לעורר דיון בשאלות חברתיות אגב הצגתן של נקודות מבט שונות מאפשרת למערכונים לגשר בין הקהלים השונים וליצור זיכרון קולקטיבי מרובה קולות גם במצבים שבהם הזיכרון הקולקטיבי טראומטי ומפולג.

מאמרם של פרופ' יונתן כהן, ד"ר נורית טל-אור ומיה מזור-טרגרמן, תלמידת דוקטורט בחוג, התקבל לפרסום בכתב העת Journal of Communication.

Cohen, J., Tal-Or, N., & Mazor-Tregerman, M. (2015). The Tempering Effect of Transportation: Exploring the Effects of Transportation and Identification During Exposure to Controversial Two-Sided Narratives. Journal of Communication. doi:10.1111/jcom.12144

Abstract:

In 2 studies, we explored the effects of transportation and identification on attitudes following exposure to relevant and controversial 2-sided narratives. Participants read a story featuring 2 protagonists who held 2 opposing positions about a provocative issue. In Study 1, we manipulated identification and found that identification with the concordant character tended to polarize attitudes whereas identification with the discordant character tempered attitudes. In Study 2, we manipulated transportation and found that it moderated pre-exposure attitudes. Results are discussed in terms of the differences between these processes and their effects, and the potential use of narratives to moderate attitudes even in the context of highly charged conflicts.

מאמרם של גרמאו מנגיסטו, תלמיד דוקטורט בחוג, ושל פרופ' אלי אברהם ייצא לאור בכתב העת Communication, Culture and Critique.

Mengistu, G., & Avraham, E. (2015). “Others Among Their Own People”: The Social Construction of Ethiopian Immigrants in the Israeli National Press. Communication, Culture & Critique, doi:10.1111/cccr.12095

לקריאת התקציר...

Davidson, R., & Poor, N. (2015). The barriers facing artists’ use of crowdfunding platforms: Personality, emotional labor, and going to the well one too many times. New Media & Society, 17(2), 289–307.

Abstract:

Popular discourse frames crowdfunding as a way for those traditionally locked out of financing opportunities to leverage the connectivity of the Internet to widen their reach beyond their immediately accessible networks and secure funds for a wide variety of projects. Using a survey of crowdfunding project founders in the culture industries, we explored the relationship between certain social and psychological characteristics and attitudes toward crowdfunding. We examined how extraversion, surface acting, emotional labor, the social composition of project backers, and project success all relate to enjoyment and future intentions of using crowdfunding in the culture industries. Crowdfunding appears to advantage culture producers with particular personality structures while disadvantaging others. In sum, crowdfunding seems beneficial but might be useful only for particular types of artists and therefore should not supplant other traditional financing modes.