אירועים

פרופ' דומיניק ברוסארד, ראש המחלקה לתקשורת מדעי החיים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, תרצה על

Science, media and public policy

ביום שני, 21.12.2015, בחדר 7052 בבניין רבין.

תקציר ההרצאה:

Recent debates surrounding controversial scientific topics have highlighted the fact that many questions raised by scientific breakthroughs do not have scientific answers, but instead ethical, political or societal ones. Dr. Brossard's talk will discuss what we know about how these issues are likely to play out in media and in the political sphere.

פרופ' ברוסארד תרצה על

Understanding public attitudes towards emerging technologies

ביום שלישי, 22.12.2015 בטכניון.

מחקרה של פרופ' ברוסארד עוסק בתקשורת המדע בסביבה דיגיטלית (נושא עליו פרסמה ב Science; וב -PNAS), עמדות הציבור כלפי טכנולוגיות חדשות (כמו נאנו-טכנולוגיה) ועמדות מדענים כלפי תקשורת המדע.

החל מן השנה שעברה החוג לתקשורת מעניק בכנס "מתקשרים" שני פרסים:

פרס חיפה ע"ש מארק ביאנו, תרומת עיריית חיפה מוענק לסטודנטים במ"א שלנו המצטיינים אקדמית, בתחום המקצועי ובתרומה לקהילה. בוועדת הפרס ישבו ד"ר נחמה לואיס-פרסקי, פרופ' יריב צפתי וד"ר אורן מאיירס מסגל החוג, וגב' שירלי זינגר, מוסמכת החוג ועורכת "ידיעות הקיבוץ".

הזוכים בפרס השנה הם יצחק משיח מתכנית המ"א בתקשורת אסטרטגית ועדי צור ועופר כרמל מהתכנית המחקרית. לכל אחד מן הזוכים יוענקו 3,330 ₪.

פרס יפעת לעבודות מצטיינות, תרומת חברת יפעת מוענק לעבודות המצטיינות שהוגשו לשיפוט לכנס. מתוך 37 תקצירים שהוגשו נבחרו 24 המציגים בכנס. מתוכם נבחרו 9 העבודות שזכו לציונים הגבוהים ביותר וכותביהן/ם התבקשו לשלוח לשיפוט את העבודות המלאות. בתהליך השיפוט של העבודות  המלאות שהוגשו לפרס השתתפו חברי סגל מחוגים וממחלקות לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות. כל אחת מן העבודות המלאות נשפטה על ידי השופט/ת חבר/ת הסגל האקדמי שקרא/ה את התקציר בסיבוב השיפוט הראשון ועל ידי חבר/ת סגל אקדמי נוסף/ת. ואלו הזוכות בפרסי יפעת:

מקום ראשון - 4,000 ₪

גב' שרון רינגל, החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה

טכנולוגיה דיגיטלית ועיצוב זיכרון העתיד: תהליך הדיגיטציה של ארכיונים בספרייה הלאומית בישראל

מקום שני – 3,000 ₪

מר ניר נון נוה, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית

הפוליטיקה של הפוסטים הפוליטיים: מהם המאפיינים של פוסטים פוליטיים הזוכים להצלחה בפייסבוק?

מקום שלישי – שלוש זוכות, כל אחת  ב-1,000 ₪ (סה"כ 3,000 ₪)

גב' מיה שרייבר, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית

מרחב הפרשנות העיתונאית: הדיווח על גינויים בישראל כמקרה בוחן

גב' יעל פישמן, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית

על קו התפר: גבולות גיאוגרפים, דמוגרפיים, תרבותיים ולשוניים בזהותן של סטודנטיות ערביות באוניברסיטה העברית

גב' נטע יעקובי-אלכסנדר, החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב

שימושים של צעירים חסרי בית באינטרנט: בין חברות להישרדות

להתראות ב"מתקשרים" לתכנית הכנס 

הכנס השנתי של האגודה שיראלית לתקשורת, שיציין מלאת עשרים שנה לאגודה, יתקיים השנה במכללה האקדמית כנרת ביום ראשון, 17 באפריל 2016. תלמידי מחקר וחוקרים מוזמנים לשלוח הצעות להרצאות, למושבים, לספרים חדשים ולפרס הספר הטוב של האגודה הישראלית לתקשורת לשנת 2016.

תאריך אחרון להגשת הצעות: 31.12.2015

קול הקורא

כנס "תקשורת לקידום ההבנה בין יהודים וערבים בישראל יערך על ידי החוג לתקשורת בשיתוף האגודה הנוצרית הבין-לאומית בנצרת. זהו הכנס השלישי המשותף לחוג ולאגודה. הכנס כולל שלושה מושבים: קידום הבנה באמצעות השיח; קידום הבנה באמצעות האמנות; וקידום הבנה באמצעות המדיה. במושב זה תציג ד"ר נורית טל-אור ממצאים של מחקר, לפיהם צפייה משותפת של יהודים וערבים בתוכן טלוויזיוני שעוסק בסכסוך, מקדמת תפיסות חיוביות יותר של הצד האחר בסכסוך. במושב המסכם ירצה פרופ' ראסם חמאיסי מן החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, ראש המרכז היהודי-ערבי בקמפוס, בנושא: אחריות התקשורת למפגש בין-תרבותי ומיתון מתחים.

ההתכנסות בשעה 9:30 במצפור רבין.

תכנית הכנס

הכנס ה- 12 לתלמידי מחקר בתקשורת ע"ש מארק ביאנו ז"ל ייערך ביום ראשון, 13.12.2015, בבניין עיריית חיפה, רחוב חסן שוקרי 14.

אורחי הכבוד של הכנס פרופ' דמיטרי אפשטיין מהחוג לתקשורת באוניברסיטת אילינוי בשיקאגו, ומר מני אברהמי, מנכ"ל קבוצת יפעת למחקרי מדיה.

ראש העיר, מר יונה יהב, יעניק את פרסי חיפה לתקשורת ע"ש מארק ביאנו. מר אברהמי יעניק את פרסי יפעת לעבודות מחקר מצטיינות.

תכנית הכנס

הסעה מאורגנת לכנס תצא מתחנת הרכבת "חוף הכרמל" (הצד המערבי, סמוך לחוף) לעיריית חיפה בשעה 8:30, ומעיריית חיפה לתחנת הרכבת "חוף הכרמל" בשעה 15:45. על המעוניינים לנסוע בהסעה המאורגנת להרשם מראש (ללא תשלום) בדוא"ל: metaksherim2015@gmail.com

בין התאריכים 13-15.10.2015 ערך החוג סדנת חוקרים בנושא חשיפה סלקטיבית, שעסקה בנטייה של פרטים להיחשף לאינפורמציה פוליטית התואמת את עמדותיהם. מדוע אנשים מרבים להיחשף למידע עמו הם מסכימים? האם יש גם כאלו המחפשים מידע מהמחנה הפוליטי השני? האם חשיפה סלקטיבית לתכנים תואמי-עמדה מעודדת הקצנה פוליטית? והאם ניתן לצמצם את הסלקטיביות של החשיפה או לעודד אנשים לצרוך מידע מהמחנה השני? אלו הן מקצת השאלות שנדונו בסדנה, שאותה ארגן פרופ' יריב צפתי. את דברי הפתיחה בסדנא נשא פרופ' אליהוא כ"ץ, מאבות המחקר בתחום החשיפה הסלקטיבית בעולם ואחד הראשונים שניבא כי חשיפה סלקטיבית לתכנים תואמי-עמדה עלולה להוביל לפרגמנטציה חברתית.

בסדנא השתתפו גם טליה סטראוד מאוניברסיטת טקסס, קוין ארסנאו מאוניברסיטת טמפל, הרננדו רוחס מאוניברסיטת וויסקונסין, גדי וולפספלד ומורן ירחי מהמרכז הבינתחומי, מגדלנה ווישצ'ק ויפתח ללקס מאוניברסיטת אמסטרדם, בן ג'ונסון מאוניברסיטת וורי באמסטרדם, קלי גארט וקורנליה מוטס מאוניברסיטת אוהיו סטייט, ומיכאלה מאייר מאוניברסיטת קובלנץ-לנדאו בגרמניה. חוקרי החוג נורית טל-אור, יונתן כהן, יריב צפתי ונחמה לואיס פרסקי הציגו גם-הם מעבודותיהם.

תקצירים ומידע נוסף באתר הסדנא.

https://sites.hevra.haifa.ac.il/selective-exposure/

אירוע פתיחת שנה של החוג לתקשורת בשיתוף סינמטק חיפה

סרט ערבית

בימוי: איל שגיא ביזאווי ושרה צפרוני

דברי פתיחה: פרופ' ראובן שניר, החוג לשפה וספרות ערבית, דיקן הפקולטה למדעי הרוח

דברי סיום: פרופ' יונתן כהן, החוג לתקשורת

רבים נזכרים בגעגוע בטקס קבלת השבת בימים בהם הטלוויזיה החד-ערוצית שידרה את הסרט הערבי של יום שישי. מעולם לא שאלנו את עצמנו איך הגיעו הסרטים לערוץ הרשמי כשהגבולות סגורים ולמה שודרו בו סרטים של "האויב". הסרט הערבי-מצרי איפשר לחלקנו לחזור לרגע למולדת הראשונה ולאחרים להציץ מחלון "הווילה בג'ונגל" אל השכנים שמעבר לגבול. אלא שרובנו לא רצינו לראות את האנשים שתרבותם, תקוותיהם וכאבם נשקפו אלינו. "סרט ערבית" מחזיר אותנו לכוכבים, למוזיקה, לעלילות המפותלות, ולרגע הקצר שבו חלקנו את אותם גיבורי תרבות עם כל עמי המזרח התיכון. העושר והעוצמה של הקולנוע המצרי מתגלים, ועולות שאלות מטרידות. הסרט זכה בתחרות סרטי תרבות ואמנות בפסטיבל דוקאביב 2015. (ישראל 2015, 60 דקות, עברית וערבית, תרגום לעברית ולאנגלית).

ביוזמה משותפת של החוג לתקשורת ובית הספר למדע המדינה העביר מר גאפ קורס מתקדם בנושא "סודיות ודמוקרטיה".

תכנית הקורס:

This course will examine the changing place of secrecy within a democracy. It will focus on, but not be limited to, national security issues. Among the many topics to be discussed and studied will be: the gathering of intelligence, the scope of classification, the nature of domestic and foreign surveillance, the role of the press in reporting security matters, the impact of technology and globalism on national security, conflicts between privacy and security, the limits of transparency, its impact on the recording of history, and the place of whistleblowers. We will also look at how secrecy has expanded well beyond the national security apparatus affecting ordinary citizens in virtually every sector of their lives. We will explore the fundamental nature of secrecy, its capacity to both forge personal and social bonds and to alienate, to empower and to emasculate. Ours is the self-proclaimed “Information Age,” a time when transparency is exalted, and yet, secrecy proliferates in government, business and the private affairs of human beings. We will look at the consequences and casualties of secrecy, who is served by it and who is placed at a disadvantage. We will look at secrecy in theoretical, psychological, ethical, cultural and political terms, examine its practical implications, its financial as well as emotional consequences, and of course, its impact on democracy.      

במהלך ביקורו בישראל הרצה מר גאפ בנושא Secrecy and its casualties  במכון ון ליר בירושלים. ניתן לצפות בהרצאתו כאן:

עם שובו לארצות הברית טד גפ סיפר על חוויותיו בחוג במאמר שפרסם בוושינגטון פוסט:

https://www.washingtonpost.com/posteverything/wp/2015/08/25/israelis-understand-national-security-secrets-better-than-most-people-they-deal-with-them-every-day/

הספר הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל: המכון למחקר חברתי שימושי הוא מחווה למכון למחקר חברתי שימושי, למייסדו ומנהלו האגדי פרופ' לואי גוטמן ז"ל, לדורות של עובדיו ולדעת הקהל שחקר ושירת. הספר הוא מבט על הגורמים שחברו יחדיו להישג המרשים של מדעי החברה והדמוקרטיה בישראל. המכון למחקר חברתי שימושי נודע בהקפדתו המתודולוגית על ניהול מחקרים במדגמים נרחבים ובפיצוח טכניקות מתקדמות לניתוח הנתונים. סיפורו של המכון הוא סיפורה של מדינת ישראל. הוא נולד בימי המאבק והמחתרות בשלטון המנדט, התגבש ליחידת שירות של 'ההגנה' וצמח למכון מחקרי עם הקמת המדינה. המכון ליווה את מלחמות ישראל ותיעד בנתוניו את מאוויי הציבור, את מצוקותיו, את דעותיו ואת חלומותיו. לפיכך ספר זה הוא גם סיפורה של החברה הישראלית בחמשת העשורים הראשונים לחייה. (הוצאת צבעונים)

ברכו את המשתתפים נשיא האוניברסיטה מר עמוס שפירא ודיקן הפקולטה למדעי החברה פרופ' גוסטבו מש. נשאו דברים בנותיו של פרופ' גוטמן, דפנה גוטמן ופרופ' נורית גוטמן, וכן פרופ' וימן, שסיפר על תולדות המכון, אשר פועל כיום כמרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה.

סיקור נרחב על הספר בעתון הארץ:

מינה צמח, לפנייך: כך סקרו את המורל הלאומי לפני עידן הטלפון

לפני 60 שנה הקים פרופ' אליהו גוטמן את "המכון למחקר חברתי שימושי". הוא בדק בין היתר את האמון בממשלה, את נטיית הציבור לחסכונות וגם מי הם קוראי "הארץ"

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2680530

"פירוט נרחב על עבודת המכון מופיע במחקר חדש של פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, תלמיד לשעבר של גוטמן. ביוזמת משפחתו של גוטמן, המחקר ראה אור לאחרונה כספר".

מר חיים יבין, עיתונאי ואיש טלוויזיה, נאם במושב לציון 20 שנה לייסוד החוג לתקשורת, ושוחח לאחר מכן עם ד"ר אורן מאיירס ותלמידי החוג. יבין קיבל במסגרת המושב את אות יקיר הכרמל על פועלו העיתונאי רב השנים.