בין התאריכים 13-15.10.2015 ערך החוג סדנת חוקרים בנושא חשיפה סלקטיבית, שעסקה בנטייה של פרטים להיחשף לאינפורמציה פוליטית התואמת את עמדותיהם. מדוע אנשים מרבים להיחשף למידע עמו הם מסכימים? האם יש גם כאלו המחפשים מידע מהמחנה הפוליטי השני? האם חשיפה סלקטיבית לתכנים תואמי-עמדה מעודדת הקצנה פוליטית? והאם ניתן לצמצם את הסלקטיביות של החשיפה או לעודד אנשים לצרוך מידע מהמחנה השני? אלו הן מקצת השאלות שנדונו בסדנה, שאותה ארגן פרופ' יריב צפתי. את דברי הפתיחה בסדנא נשא פרופ' אליהוא כ"ץ, מאבות המחקר בתחום החשיפה הסלקטיבית בעולם ואחד הראשונים שניבא כי חשיפה סלקטיבית לתכנים תואמי-עמדה עלולה להוביל לפרגמנטציה חברתית.

בסדנא השתתפו גם טליה סטראוד מאוניברסיטת טקסס, קוין ארסנאו מאוניברסיטת טמפל, הרננדו רוחס מאוניברסיטת וויסקונסין, גדי וולפספלד ומורן ירחי מהמרכז הבינתחומי, מגדלנה ווישצ'ק ויפתח ללקס מאוניברסיטת אמסטרדם, בן ג'ונסון מאוניברסיטת וורי באמסטרדם, קלי גארט וקורנליה מוטס מאוניברסיטת אוהיו סטייט, ומיכאלה מאייר מאוניברסיטת קובלנץ-לנדאו בגרמניה. חוקרי החוג נורית טל-אור, יונתן כהן, יריב צפתי ונחמה לואיס פרסקי הציגו גם-הם מעבודותיהם.

תקצירים ומידע נוסף באתר הסדנא.

https://sites.hevra.haifa.ac.il/selective-exposure/

אירוע פתיחת שנה של החוג לתקשורת בשיתוף סינמטק חיפה

סרט ערבית

בימוי: איל שגיא ביזאווי ושרה צפרוני

דברי פתיחה: פרופ' ראובן שניר, החוג לשפה וספרות ערבית, דיקן הפקולטה למדעי הרוח

דברי סיום: פרופ' יונתן כהן, החוג לתקשורת

רבים נזכרים בגעגוע בטקס קבלת השבת בימים בהם הטלוויזיה החד-ערוצית שידרה את הסרט הערבי של יום שישי. מעולם לא שאלנו את עצמנו איך הגיעו הסרטים לערוץ הרשמי כשהגבולות סגורים ולמה שודרו בו סרטים של "האויב". הסרט הערבי-מצרי איפשר לחלקנו לחזור לרגע למולדת הראשונה ולאחרים להציץ מחלון "הווילה בג'ונגל" אל השכנים שמעבר לגבול. אלא שרובנו לא רצינו לראות את האנשים שתרבותם, תקוותיהם וכאבם נשקפו אלינו. "סרט ערבית" מחזיר אותנו לכוכבים, למוזיקה, לעלילות המפותלות, ולרגע הקצר שבו חלקנו את אותם גיבורי תרבות עם כל עמי המזרח התיכון. העושר והעוצמה של הקולנוע המצרי מתגלים, ועולות שאלות מטרידות. הסרט זכה בתחרות סרטי תרבות ואמנות בפסטיבל דוקאביב 2015. (ישראל 2015, 60 דקות, עברית וערבית, תרגום לעברית ולאנגלית).

ביוזמה משותפת של החוג לתקשורת ובית הספר למדע המדינה העביר מר גאפ קורס מתקדם בנושא "סודיות ודמוקרטיה".

תכנית הקורס:

This course will examine the changing place of secrecy within a democracy. It will focus on, but not be limited to, national security issues. Among the many topics to be discussed and studied will be: the gathering of intelligence, the scope of classification, the nature of domestic and foreign surveillance, the role of the press in reporting security matters, the impact of technology and globalism on national security, conflicts between privacy and security, the limits of transparency, its impact on the recording of history, and the place of whistleblowers. We will also look at how secrecy has expanded well beyond the national security apparatus affecting ordinary citizens in virtually every sector of their lives. We will explore the fundamental nature of secrecy, its capacity to both forge personal and social bonds and to alienate, to empower and to emasculate. Ours is the self-proclaimed “Information Age,” a time when transparency is exalted, and yet, secrecy proliferates in government, business and the private affairs of human beings. We will look at the consequences and casualties of secrecy, who is served by it and who is placed at a disadvantage. We will look at secrecy in theoretical, psychological, ethical, cultural and political terms, examine its practical implications, its financial as well as emotional consequences, and of course, its impact on democracy.      

במהלך ביקורו בישראל הרצה מר גאפ בנושא Secrecy and its casualties  במכון ון ליר בירושלים. ניתן לצפות בהרצאתו כאן:

עם שובו לארצות הברית טד גפ סיפר על חוויותיו בחוג במאמר שפרסם בוושינגטון פוסט:

https://www.washingtonpost.com/posteverything/wp/2015/08/25/israelis-understand-national-security-secrets-better-than-most-people-they-deal-with-them-every-day/

הספר הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל: המכון למחקר חברתי שימושי הוא מחווה למכון למחקר חברתי שימושי, למייסדו ומנהלו האגדי פרופ' לואי גוטמן ז"ל, לדורות של עובדיו ולדעת הקהל שחקר ושירת. הספר הוא מבט על הגורמים שחברו יחדיו להישג המרשים של מדעי החברה והדמוקרטיה בישראל. המכון למחקר חברתי שימושי נודע בהקפדתו המתודולוגית על ניהול מחקרים במדגמים נרחבים ובפיצוח טכניקות מתקדמות לניתוח הנתונים. סיפורו של המכון הוא סיפורה של מדינת ישראל. הוא נולד בימי המאבק והמחתרות בשלטון המנדט, התגבש ליחידת שירות של 'ההגנה' וצמח למכון מחקרי עם הקמת המדינה. המכון ליווה את מלחמות ישראל ותיעד בנתוניו את מאוויי הציבור, את מצוקותיו, את דעותיו ואת חלומותיו. לפיכך ספר זה הוא גם סיפורה של החברה הישראלית בחמשת העשורים הראשונים לחייה. (הוצאת צבעונים)

ברכו את המשתתפים נשיא האוניברסיטה מר עמוס שפירא ודיקן הפקולטה למדעי החברה פרופ' גוסטבו מש. נשאו דברים בנותיו של פרופ' גוטמן, דפנה גוטמן ופרופ' נורית גוטמן, וכן פרופ' וימן, שסיפר על תולדות המכון, אשר פועל כיום כמרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה.

סיקור נרחב על הספר בעתון הארץ:

מינה צמח, לפנייך: כך סקרו את המורל הלאומי לפני עידן הטלפון

לפני 60 שנה הקים פרופ' אליהו גוטמן את "המכון למחקר חברתי שימושי". הוא בדק בין היתר את האמון בממשלה, את נטיית הציבור לחסכונות וגם מי הם קוראי "הארץ"

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2680530

"פירוט נרחב על עבודת המכון מופיע במחקר חדש של פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, תלמיד לשעבר של גוטמן. ביוזמת משפחתו של גוטמן, המחקר ראה אור לאחרונה כספר".