יריב צפתי ואורן מאיירס זכו במענקי מחקר במסגרת מחזור 2016 של הקרן הלאומית למדעים (ISF). הנה תקצירים של ההצעות הזוכות:

פרופ' יריב צפתי: שיפורים במדידת החשיפה לחדשות באמצעות עקרונות קוגניטיביים מוטיבציוניים והדוניסטיים

בעוד דיווח עצמי של משתתפים בסקרים על חשיפתם לחדשות חיוני למחקר בתקשורת פוליטית, מחקרים מוצאים כבר שנים ארוכות שדיווחים אלו מוטים כלפי מעלה. פריור Prior, 2009)) מעריך כי משיבי סקרים נוטים לדווח על חשיפה גבוהה פי שלוש מהחשיפה האמיתית לחדשות. למרות כל זאת, מחקרים מעטים בלבד נערכו כדי לשפר את הבנתנו של מקורות ההטיה על הדיווחים על חשיפה לחדשות ובכדי לפתח מדדים משופרים של חשיפה כזאת. מאמץ זה צריך לעמוד בחזית המחקר בתחום התקשורת הפוליטית והשפעות החשיפה לחדשות (Tewksbury et al., 2011). המחקר תופס את הערכת החשיפה לחדשות בסקרים, ככל התנהגות אנושית אחרת, כמושפעת מגורמי שימור ערך עצמי, גורמים קוגניטיביים ועקרונות הדוניסטיים. המחקר יבצע סדרה של ניסויי סקר באינטרנט ובטלפון, תוך מניפולציה לאופן בו תשאלנה שאלות החשיפה לחדשות באופנים התואמים לעקרונות התיאורטיים הנ"ל. לאחר המניפולציות תמדד החשיפה לחדשות בניסיון א) להבין טוב יותר מדוע אנשים משיבים לסקרים בנושאי חשיפה למדיה כמו שהם משיבים ו-ב) לדווח מדד מהימנים ותקפים של חשיפה לחדשות תוך כדי פיתוח תיאוריה בנושא כיצד גורמים הדוניסטיים יכולים לסייע בהפחתת הטיות בדיווח עצמי.

ד"ר אורן מאיירס: זיכרון בעיתונות וזיכרון העיתונות:עיתונאים ישראלים והקריאה הביקורתית של העבר הלאומי

מחקר זה יבחן את פעולתם של עיתונאים ישראלים כסוכני זיכרון קולקטיבי. בחינת שאלה זאת תתמקד באופן שבו השתתפו ומשתתפים העיתונאים בתהליכים מורכבים של קריאה ביקורתית של העבר הלאומי הישראלי, בהקשר של הוויכוח האקדמי והציבורי אודות ה"היסטוריונים החדשים", כמו גם בהקשרים נוספים. המחקר יבחן שאלות אלו תוך התמקדות בארבעה היבטים משלימים של הקשר שבין עבודה עיתונאית ועבודת זיכרון: ההיבט הראשון יעסוק באופן שבו עיתונאים ישראלים פענחו וייצגו את הוויכוח האקדמי אודות ההיסטוריוגרפיה הביקורתית. היבט שני, משלים, יבחן את האופן שבו חוקרים עשו שימוש בתוצרים עיתונאים בכדי לבסס את טיעוניהם במסגרת הוויכוח האקדמי אודות ההיסטוריוגרפיה הביקורתית. היבט שלישי של המחקר יבחן את האופן שבו עיתונאים מספרים את העבר הישראלי בהקשרים הנצחתיים ולא-הנצחתיים. ולבסוף, ההיבט האחרון שיבחן במחקר, יתמקד באופן הרפלקסיבי שבו עיתונאים ישראלים מספרים את עברה של הקהילה העיתונאית עצמה.