אוניברסיטת חיפה תעניק לפרופ' קרול פאדן (Padden) מאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו תואר ד"ר לשם כבוד. פרופ' פאדן היא חוקרת תקשורת בעלת שם עולמי. במסגרת אירועי הענקת הפרס, תיפגש פרופ' פאדן עם תלמידי מחקר מהחוג לתקשורת. במכתב התמיכה שחיברה ד"ר רבקה ריב"ק, עליו חתמו חברי החוג לתקשורת, פרופ' סנדלר ומאיר מהמעבדה לחקר שפת הסימנים וחברי סגל נוספים מהאוניברסיטה, נאמר שמחקריה של פאדן "מאמצים נקודת מבט ייחודית המגשרת על פני שפות ותרבויות שונות אשר למראית-עין אין להן מן המשותף. כבת למשפחה חרשת וחרשת בעצמה, פאדן הצליחה מגיל צעיר להבחין בהבדלים המשמעותיים בין שפות ותרבויות של אנשים חרשים ושומעים, ולבנות גישה תיאורטית קוהרנטית להבנת המכנה המשותף האנושי המהותי שביניהן. מחקריה קידמו את הידע באשר לשפת הסימנים האמריקאית, והשפיעו על מחקרים של שפות סימנים אחרות ועל המחקר העוסק בהיווצרות של שפות בכלל. שיתופי הפעולה שלה עם חוקרים באוניברסיטת חיפה, שהתמקדו בחקר שפת הסימנים הצעירה של בדואים משבט אל-סייד, תרמו במיוחד להבנת הדרכים שבהן שפות מתפתחות."
קרול פאדן עם מקבלי תואר ד"ר לשם כבוד נוספים. בצילום מימין: פליקס פוזן, שירה רודרמן, קרול פאדן, נח קליגר והרקטור דוד פרג'י
פאדן זכתה בשני פרסים אקדמיים חשובים, מענק מק-ארתור (המכונה the genius award) ומלגת גוגנהיים. כיום היא מכהנת כדיקנית היחידה למדעי החברה באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו. מכתב התמיכה ציין מספר נימוקים להענקת הפרס:
"לאור תרומתה לחקר שפת הסימנים, להבנת תרבותם של אנשים חרשים, ולחקר התפתחות השפה האנושית;
"לאור שיתוף הפעולה האקדמי הפורה והמתמשך בינה לבין חוקרי המעבדה לחקר שפת הסימנים והפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, שקידם את מעמדן הבין-לאומי;
"ולאור ההישג האישי מעורר-ההשראה שלה כאשה חרשת שמצטיינת בעולם של שומעים – הישג שמעלה על נס את חשיבות ההכרה בשונות המאפיינת את הקיום האנושי על כל גווניו, ומחדד את הערך שטמון בהתייחסות לאחר כשונה – אך לא כמוגבל."
עוד על פרופ' פאדן מתוך מכתב התמיכה במועמדותה:
"קרול פאדן נולדה בוושינגטון למשפחה חרשת. היא למדה במוסדות לחרשים עד כתה ג', אז עברה ללמוד במערכת הציבורית, חוויה שאותה תשווה בדיעבד למעבר מבית ספר שכונתי ללימודים בחוץ-לארץ. העניין שלה בשפה ובתרבות נטוע באותן חוויות מעצבות של "תנועה בין שפות ובין עולמות שונים", בין הסביבה השומעת לבין הסביבה הביתית, המוכרת והמסמנת. לפרופ' פאדן יש תואר ראשון מאוניברסיטת ג'ורג'טאון (1978) ודוקטורט מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דיאגו (1983), ביתה האקדמי מאז ועד עתה.
"עבודת הדוקטורט של פרופ' פאדן, שהתמקדה באינטראקציה שבין מורפולוגיה לתחביר בשפת הסימנים האמריקאית (ASL), יצאה לאור כדיסרטציה מצטיינת בבלשנות ב- 1988. בעבודה זו, ובמחקריה המוקדמים בהמשך, היא עסקה בדרכים שבהן שפות סימנים מנצלות את המרחב לשם קידוד והבעה של המבנה הדקדוקי של השפה. בעבודותיה אלו היא תיעדה, למשל, כיצד אנשים מסמנים משתמשים במרחב הסימון בצורה שיטתית כדי להתייחס לנושאי שיח שונים. לעבודתה החלוצית היתה חשיבות מכרעת בהתפתחות המחקר המורפולוגי והתחבירי של שפות סימנים, והיא סללה את הדרך למחקר בלשני של שפות סימנים כשפות טבעיות לכל דבר, בדומה לשפות דבורות.
"לצד הניתוח הבלשני, פרופ' פאדן היתה מהראשונים ללמוד את החברה החרשת כקבוצה תרבותית. ספרה Deaf in America: Voices from a Culture הציע ניתוח מקורי ורב-השפעה של החברות בקהילת החרשים כחוויה מעצימה, והעמיד את השמיעה כאורח חיים אפשרי אך לא מחוייב המציאות ולא בהכרח נכסף. (הספר, שנכתב יחד עם תום המפריז, יצא בארה"ב ב- 1988 ותורגם לגרמנית ב- 1991 ויפנית ב- 2003). מזווית זאת, פרופ' פאדן חוקרת את ההקשרים החברתיים של שפות סימנים ואת הגורמים ההיסטוריים שמשפיעים על השימוש בשפות אלו. עבודותיה עוסקות במכשולים באינטראקציה ובאינטגרציה של התרבות החרשת בתרבות השומעת, וחושפות את המגוון והשונות בקהילות של אנשים חרשים.
"בשנים האחרונות מתמקדים מחקריה של קרול פאדן בהתפתחות של שפות סימנים צעירות. בהקשר הזה פרופ' פאדן ועמיתיה, פרופ' ונדי סנדלר ופרופ' עירית מאיר מאוניברסיטת חיפה ופרופ' מרק ארונוף מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו-יורק, לומדים לא רק על השפה המסויימת ועל מאפייניה, אלא גם על שאלות עמוקות שנוגעות לשפה האנושית ולאבולוציה של שפת אנוש בכלל. שפת הסימנים של בני שבט אל-סייד הבדואי נוצרה באופן עצמאי לפני כשמונים שנה, והתפתחה בלי מגע עם שפות סימנים אחרות. מחקריהם של פרופ' פאדן ועמיתיה על שפת הסימנים של בני השבט מלמדים על הדרכים שבהן מחוות ידיים משתלבות עם מחוות גוף והבעות פנים לשם יצירת מבנה דקדוקי. יתר על כן, המורכבות הלשונית של השפה הצעירה, סדר המלים הקבוע והיכולת לתאר במלים מושגים מופשטים, מעידים על כך שיצירת שפה מבוססת על יכולות קוגניטיביות אנושיות מולדות, ומתפתחת כתוצאה מאינטראקציה מתמדת בין אנשים בקהילה. תובנות אלו נושקות לסוגיות יסוד בפילוסופיה של השפה, ושיתוף הפעולה של פרופ' פאדן ועמיתיה העמיד את המעבדה לחקר שפות הסימנים באוניברסיטת חיפה בחזית המחקר העולמית. בנוסף על כך, קשרי המחקר של פרופ' פאדן עם אוניברסיטת חיפה הובילו לשיתוף פעולה עם פרופ' פול מילר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטה בפרויקט מחקר בינלאומי על קריאה בקרב אנשים חרשים בשפות שונות.
"לאחרונה מעורבת קרול פאדן בשיתופי פעולה עם חוקרים ממדעי החברה וההנדסה. בין השאר, הם לומדים לעקוב באופן כמותי אחר זרימת התנועה של אנשים מסמנים כדי לפתח טכנולוגיה רגישה לתנועה, שתזהה שינויים שמעידים על מחלות שמשפיעות על תנועת הגוף. פרופ' פאדן פורצת כאן דרך חדשה, כפי שעשתה בעבר, ולמחקריה יש השלכות תאורטיות וחברתיות ניכרות."