Select your language
שרון רינגל, תלמידת דוקטורט בחוג, תציג ממצאים מעבודת הדוקטורט שלה בכנס שייערך במכון ון-ליר ב- 25.5.2016 תחת הכותרת: "למי שייך העבר? ארכיון וחברה בישראל". שרון תציג את עבודתה "ארכיביזציה דיגיטלית: תהליך הדיגיטציה של ארכיונים על ידי הספריה הלאומית בישראל".
לרגל יום השואה התפרסמה ב"מאקו" כתבה על הפעילות המחקרית והחינוכית של אספהאן בהלול סביב השיח על השואה במגזר הערבי. אספהאן, שהיא כיום דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, גם כתבה את עבודת המחקר לתואר השני בנושא זה, בהנחיית אורן מאיירס. שם העבודה: בין אל כארת’ה לבין ההולוקוסט: עיצוב שיח השואה בעיתונות בשפה הערבית בישראל.
קישור לכתבה:
http://www.mako.co.il/news-
לרגל יום השואה שודרו בגלי צה"ל שלוש תכניות מיוחדות של האוניברסיטה המשודרת: ראיון עם פרופ' עודד היילברונר אודות ייצוגי שואה בתרבות הפופולארית, ראיון עם ד"ר ליאת שטייר-לבני על הומור וזיכרון השואה, וראיון עם ד"ר אורן מאיירס אודות השואה והתקשורת הישראלית. הנה קישור לראיון שנערך עם אורן:
רועי דודזון ושותפו נתנאל פור פרסמו לאחרונה את הדיון המרתק הזה בשאלות של אתיקה בעבודה עם נתוני עתק:
פור ודודזון מנתחים את המורכבות של שימוש מחקרי בנתונים שהושגו בדרכים לא כשרות. הניתוח הוזמן על-ידי המועצה הציבורית לנתוני עתק, אתיקה וחברה, והתפרסם באתר שלה: http://bdes.datasociety.net/
טור חדש של אורן מאיירס, "אבא שלי, עיתונאי מגויס: מה אומר הנרטיב הביקורתי של תולדות העיתונות בישראל על העיתונאי המגויס הפרטי שלי, מרחוב שפינוזה 21" התפרסם בעין השביעית ב- 22.2.2016. וכך נפתח הטור: "הדיונים הסוערים אודות הפטריוטיות הלא-מספקת לכאורה של עיתונאים דוגמת רזי ברקאיאו יהודה יערי(הצעה דחופה לסדר: יחויבו עיתונאים בנשיפות תקופתיות אל תוך הפטריוטמטר, או שמא הציונוגרף) העלתה בזיכרוני את סולם הערכים הציוני של עיתונאי אחד, הרבה פחות ידוע, שהכרתי מקרוב". אורן מתאר את הקריירה העתונאית והיח"צנית של אביו, נחמיה מאיירס, כדי להרהר בשאלות אקטואליות:
"מה בעצם טוענת הקריאה הביקורתית-בדיעבד הזאת ביחס לאיש החכם והטוב שמקשי מכונת הכתיבה הרועמת שלו ניגנו את שיר הערש של ילדותי, ולפעמים הם עדיין נוקשים בחלומותיי? אבא שלי לא הסתיר את פרטי "הפרשה" ולא צנזר את עצמו גם לאחר שגילה איך באמת נהרגו המחבלים מקו 300. הוא לא עשה זאת משום שלא ידע את הדברים הללו, ולא היה, מה שנקרא, "עיתונאי בכיר". אבל אני בטוח שבמידה והיה שומע – וזה כבר יותר הגיוני – אודות הסטודנטים מעשני הגראס מן באוניברסיטה העברית, הוא היה נענה ברצון לבקשה וגונז את המידע.
ואם כך, מה כל זה אומר על המחויבות המקצועית שלו ועל סדר העדיפויות שהדריך את עבודתו העיתונאית? ההנחה שהעיתונאים הנאמנים (מדי?) לאתוס הציוני היו כולם אווילים סומים בעלטה, או לחילופין שכירי עט מתחסדים וציניים מתעלמת מן המורכבות של החיים בישראל ומן האופן שבו עבודה עיתונאית מעוגנת תמיד בסביבה התרבותית שבתוכה היא מתקיימת (מסתבר שעניין ה"יחד עם זאת" עובר בתורשה). ועדיין, מפתה כל כך לספר את הסיפור הפשוט.
אבא שלי התחבט פעמים רבות בשאלות האלו. התשובות שלו לא תמיד היו לרוחי, אבל מדוע שיהיו? אני נולדתי אל תוך המציאות שהוא סייע ליצור ולשווק לעולם. עבורו, המפעל הציוני היה עניין אישי לגמרי".
לטור המלא:
מאמרו של אורן מאיירס, “Mom’s Voice” and other voices: Civil-military relations as a media ritual("קולה של אמא" וקולות אחרים: יחסי חברה-צבא כריטואל רדיופוני) התפרסם בכתב העת International journal of Communication. המאמר בוחן את תכנית הרדיו הוותיקה "קולה של אמא", המשודרת בגלי צה"ל ברציפות מ-1979 כטקס מדיה במסגרתו נידונים, מתעצבים, ולעיתים מאותגרים דפוסי היחסים הדומיננטיים שבין חברה, צבא ומשפחה בישראל.
הנה קישור למאמר:
http://ijoc.org/index.php/
תקציר המאמר:
This article looks at how sonic media rituals are created, preformed and negotiated in order to understand the ways in which citizens are persuaded to risk their lives in the name of the imagined national community. It does so through an analysis of the representation of civil-military relations on the veteran Israeli radio program Kola Shel Ima ("Mom’s Voice"). As shown, the performance of the Kola Shel Ima ritual is enabled due to off-air preparations, on-air conversations and common values shared by ritual participants. Yet, at times various components of the ritual are challenged on-air. On a larger scale, the debate over Kola Shel Ima positions it as a ritual of flashing out or conversely, a ritual of covering up.
ליאת פלדמן היא מעתה ד"ר ליאת פלדמן. ליאת השלימה את כתיבת עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' גבי וימן ופרופ' גוסטבו מש. כותרת העבודה "הצורך בחוויה של הכלה פסיכולוגית כמניע לשימוש בפייסבוק" והנה תקציר שלה:
פייסבוק, הרשת החברתית הפופולארית בעולם, מעוררת ענין מחקרי רב בנסיון להבין מהם המניעים לשימוש בה. המחקר הנוכחי נועד לבחון האם הצורך בהכלה פסיכולוגית בחיים הבוגרים הינו מניע רגשי לשימוש בפייסבוק, אשר עשוי לסייע בהבחנה בין משתמשים ושימושים שונים בפייסבוק. מתוך השקפה כי פייסבוק עשוי להוות זירה למילוי צורכי הכלה, שוער כי יימצא קשר בין צורך גבוה בהכלה ובין שימוש בפייסבוק במובן של פרסומים אישיים, תדירות הכניסה לפייסבוק ומהירות הפרסום בפייסבוק לאחר התרחשותו של ארוע משמעותי בחיים. עוד שוער כי מימוש צרכים של הכלה, יהיה קשור עם שינוי לטובה בהרגשה האישית הנתפסת של משתמשים ועם תחושה כי ה"עצמי" נראה ומאושרר על ידי אחרים.
במחקר הנוכחי בוצע חיבור תיאורטי בין המושג הכלה ותיאוריית ההתקשרות של בוגרים. סגנון התקשרות נבדק לצד צורכי הכלה ביחס לשימוש בפייסבוק על מנת לסייע בתיקוף כלי המדידה של הכלה, אשר פותח באופן ייחודי עבור מחקר זה. המחקר נערך בקרב 275 סטודנטים ישראלים, והורכב מסקר שהכיל 85 פריטים שונים, הקשורים לצרכי הכלה, סגנון התקשרות ומאפייני שימוש בפייסבוק, הקשורים גם לשינוי בהרגשת המשתמשים. סדרת ניתוחי רגרסיה איששה את הטענות המרכזיות של המחקר הנוכחי. נמצא קשר חיובי בין גורמי ההכלה וסגנון התקשרות. כמו כן נמצא קשר חיובי בין צורך בהכלה לבין שימוש בפייסבוק לשם כתיבת סטטוסים אישיים, קריאה של סטטוסים של אחרים, עיסוק בתמונות אישיות, מהירות כניסה ושיתוף לאחר התרחשות ארוע חיים שלילי ועיסוק במניית תגובות ו"לייקים". עוד נמצאה הבחנה מובהקת בין הצורך בהכלה, אשר נמצא מנבא כתיבה בפייסבוק, לבין חוויה של הכלה, אשר נמצאה מנבאת שינוי לטובה בתחושה הנתפסת של המשתמשים וחוויה כי יש מי שרואה אותם.
במסגרת שיתוף הפעולה בין החוג לתקשורת לסינמטק חיפה נקרין ביום רביעי ה- 9.3 בשעה 18:30 את הסרט "ספוטלייט". הסרט עוסק בתפקיד שמילאו כתבי ה"בוסטון גלוב" בחשיפת הטיוח של תופעות פדופיליה בכנסיה הקתולית בשנת 2001. הסרט, בבימויו של טום מקארתי, יצא לאקרנים בנובמבר 2015, והוא מועמד ל-6 פרסי אוסקר. פרופ' גבי וימן יציג את הסרט, ד"ר אורן מאיירס יאמר דברי סיום. כלכם מוזמנים.
טריילר לסרט:
https://www.youtube.com/watch?
על הסרט ב"הארץ":
http://www.haaretz.co.il/
חדש: מסלול מ"א מחקרי מואץ לסטודנטים מצטיינים
המסלול מיועד לתלמידי תואר ראשון מצטיינים אשר השיגו במהלך לימודי שנה א' ושנה ב' ממוצע ציונים של 90 לפחות. במסגרת המסלול יוכלו הסטודנטים ללמוד כבר בשנה ג' בתואר הראשון שלושה עד ארבעה קורסים מלימודי התואר השני. בהמשך, יכתבו הסטודנטים תזה מחקרית, כך שמשך הלימודים לתואר ראשון ושני במסלול המואץ יעמוד על חמש שנים.
מידע נוסף: http://hevra.haifa.ac.il/~comm/index.php/he/2016-02-04-09-28-56
מאמר של תמר כתריאל, שעוסק באתנוגרפיה של התקשורת, התפרסם בגליון האחרון של Communication Theory. המאמר נכלל בגליון שמציין חצי יובל לכתב העת, והוא מופיע לצד שורת מאמרים של חוקרי תקשורת מהשורה הראשונה בעולם. המאמר נבחר לפתוח את הסמינר המקוון הראשון של קהילת האתנוגרפים של התקשורת, Ethnocomm. התגובה הראשונה למאמר הועלתה על ידי וונדי לידס-הורביץ ב- 1.2.16. בעקבותיה נפתח דיון שעליו תגיב תמר ב- 17.2. בעקבות תגובתה יערך שלחן-עגול ווירטואלי, שייסתיים ב- 12.2.16. מרכז את הסמינר המקוון דייויד בורומישה-הבשי מאוניברסיטת קולורדו בבולדר.
לקהילת האתנוגרפים של התקשורת:
ETHNOCOMM@listserv.
תקציר המאמר:
Expanding Ethnography of Communication Research: Toward Ethnographies of Encoding
The Ethnography of Communication research agenda, as it has been incorporated into the field of Communication over the past 3 decades, has made considerable contributions to our understanding of the cultural and social coding of language-in-use. This article argues that further development of this research agenda requires ethnographies that attend to processes of encoding, including their precoded phases, and pay greater attention to the temporality, performativity, and materiality of communication. This is illustrated with reference to the rapidly shifting contemporary techno-social environments communicators face today.
http://onlinelibrary.wiley.
מוסמכי החוג מוחמד יונס ויעל אופנהיים וחברי חוג נוספים בגליון 15 של "מסגרות מדיה"
בגליון האחרון של "מסגרות מדיה", כתב העת של האגודה הישראלית לתקשורת (חורף 2015), התפרסמו מאמר מאת מוחמד יונס וארן ליביו על השפה ההיברידית ה"ערביזי", מאמר מאת יעל אופנהיים על ייצוג עשירים בעתונות הכלכלית בישראל, וסקירות מאת עקיבא כהן ועוזי אלידע על ספרו החדש של גבי וימן על מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי.
קישורים למאמרים של גליון 15 כאן:
מאמר של גרמאו מנגיסטו, שהשלים את לימודי הדוקטורט שלו בחוג השנה, ופרופ' אלי אברהם, התפרסם בגליון האחרון של Communication, Culture and Critique (2015, 8/4). המאמר עוסק בדפוסי ההכלה וההדרה של המהגרים מאתיופיה בעתונות הישראלית.
תקציר המאמר:
The article examines the ways in which the national press includes or excludes the Ethiopian immigrants in the Jewish-Israeli collective, and the changes applicable to these inclusion and exclusion practices. The study uses qualitative and quantitative content analysis, with reference to postcolonial theory. The findings of the research show that Israeli journalism tended, on one hand, to include the immigrants within the ancient Jewish collective, while at the same time, treating them as being culturally ignorant. This research provides a complex definition of the boundaries of the others, while also shedding light on an important subject, namely the representation of Ethiopian immigrants in Israeli media, which has been neglected by social science researchers.
ד"ר חיים חגי, שהשלים את עבודת הד"ר שלו בהנחיית פרופ' תמר כתריאל וד"ר אורן מאיירס, כתב על ממצאיו במאמר שהתפרסם ב"עין השביעית:
http://www.the7eye.org.il/
"התוכן חשוב אבל יותר חשוב שייכנסו אנשים..."
"עיתונאי ספורט ישראליים אימצו את הז'רגון התופס הצלחה עיתונאית כהצלחה מסחרית, ארגוני העיתונות נתפסים על ידם כארגונים כלכליים גרידא" • בחינה אתנוגרפית של שדה עיתונות הספורט בישראל
מדבריו:
"ההשלכות התיאורטיות של ממצאים אלו נוגעות לדיון ביחס למתח שבין שמירה על ערכים עיתונאיים קלאסיים לבין היענות לערכים מסחריים בשדה העיתונות הנמצא בתהליך של שינוי. בעוד שהספרות המחקרית מצאה ברובה שעיתונאים ברשת שומרים על עצמאות מקצועית וחל קבעון בפרקטיקות העבודה ובערכים המנחים את העיתונאים למרות השינויים הטכנולוגיים והכלכליים שחלו בשדה, ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים שהשינויים שחלו בשדה העיתונות השפיעו באופן ברור על פרקטיקות העבודה הן ביחס לתהליך קביעת הערך החדשותי של ידיעה והן בנוגע ליחסי כתב-מקור."